[ 193 ] ג ר ש ו ן ב ר י ן , פ ר ש ני ם ב י ז נ ט י י ם י ה ו ד י ם ב א ל ף ה ש ני ל ס פ י ר ה בית מקרא סח / א ( תשפ"ג ) המביאים ממסקנותיו הזהירות של ברין כמתבקש מתוך קריאתו הצמודה של המקורות . לוז הספר הוא בהעמדה ובבחינה המדוקדקת של הכלים הלשוניים והטקסטואליים, בחלקם כלים שיכולים להיחשב 'ביקורתיים' במובן המודרני המקובל, המשמשים באסכולה זו, על המינוח המאפיין אותה ודרכי הפרשנות המיוחדות לה . ברין מחזק בספרו את ההגדרה העולה מהמחקר המצטבר על האסכולה הביזנטית כ"אסכולת פשט" בפרשנות המקרא היהודית של ימי הביניים . הכוונה היא לאסכולה שמעדיפה את "דרכי הפשט" בפרשנות המקרא כדרכי עיון לשוניות-הקשריות ועריכתיות בכתוב המקראי, לעומת "דרכי הדרש" . דרכי הפשט אינן מוגדרות על ידם ישירות, אלא בעקיפין, כפי שמקובל בעוד מוקדים בפרשנות המקראית של ימי הביניים, כמנוגדות לדרכי הדרש החז"לי . אך הביזנטים אינם מסתפקים בכך אלא מפעילים טכניקת קריאה לשונית-הקשרית מובהקת על הפסוקים הנדונים, מהודקת מאוד, מתוך היצמדות יתירה לסמנטיקה ולתחביר של העברית המקראית, ולשאלת הקשר הקוהרנטי, המיידי והרחב יותר, ביניהם . עניין אחרון ז...
אל הספר