שמואל אחיטוב, הושע עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, הוצאת עם עובד, תל אביב תשפ"ב, 313 עמודים

[ 178 ] י ש ר א ל ק נ ו ה ל בית מקרא סח / א ( תשפ"ג ) שני החלקים הוא מכריע ש"אי אפשר לומר שיצאו מיד מחבר אחד" ( עמ' 17 ) . הוא גורס כי הנבואות קדמו לסיפורים ואילו הסיפורים "סופרו על ידי מספרים מתלמידי הנביא לקהל שומעים שנאסף לשמעם" ( שם ) . את הושע א – ג יש אפוא להבין, לדעתו, במסגרת הסיפורים הביוגרפיים אודות 'אנשי האלוהים' . זוהי הצעה אפשרית, אלא שכמה דברים מקשים על קבלתה : כאמור, אין כל רמז בספר לקיומם של תלמידי הושע . כמו כן קשה לקבל שהרובד הסיפורי מאוחר לנבואות ונוצר אחרי זמן פעילותו ההיסטורית של הושע עצמו, שהרי דווקא ברובד זה מצויה ההתייחסות ההיסטורית הקדומה ביותר בספר, התייחסות לחטא שפיכות הדמים של יהוא ונבואה על כיליון ביתו ( הושע א 4 ) נבואה שלא הייתה יכולה להיכתב אחר קיצו של בית מלוכה זה, היינו, סביב שנת 747 לפנה"ס . קושי נוסף טמון בהשוואה לסיפורי הנביאים . לא מצינו בסיפורי הנביאים דיבור של הנביא בגוף ראשון כדרך שאנו מוצאים בהושע ג . אדרבא, נראית דעתם של אנדרסון - פרידמן ומקינטוש כי הפסקה הכתובה בגוף ראשון בהושע 3 ג 1 - 4 היא מן היסודות הקדומים שבספר . לדעתי ההשוואה הספרותית המ...  אל הספר
מוסד ביאליק