אברהם גרוסמן, רש"י והפולמוס היהודי־הנוצרי, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, רמת גן תשפ"א, 405 עמודים

[ 434 ] א ר י ג י יג ר בית מקרא סז / ב ( תשפ"ב ) היה משוקע גם חומר פולמוסי : ספרי הברית החדשה, תלמודים ומדרשים, חיבורים תאולוגיים, ויותר מאלה — פרשנות מקרא — סוגה ספרותית שהופיעה בצד הנוצרי כבר במאות הראשונות לספירה ובצד היהודי החל ממאה ט' . ההכרעה של הכנסייה לכלול את התנ"ך בקאנון המקודש הפכה אותו לטקסט מקודש עבור שתי הדתות, וככזה — לזירה מרכזית של התגוששות ביניהן, אליה הביאה כל דת את הפרשנות שלה, שתאמה את אמונתה . 1 בשל ריבוי החומר ספרות המחקר על הפולמוס בין הנצרות ליהדות רחבה מני ים . הפולמוסי שמצוי בפירושי המקרא התפתח במהלך השנים תת-תחום מחקרי שהוקדש לנושא זה . בשונה מהתחום שמתוכו הוא נוצר, בו פעלו בעיקר חוקרים מתחומי הפילוסופיה וההיסטוריה, הפולמוס בפרשנות המקרא ה י ה ו ד י ת הפך נחלתם של חוקרים מתחום פרשנות המקרא . מרשימת פרשני ימי הביניים שעסקו בפולמוס לא נפקד מקומו של רש"י . גם 2 בספרות המחקרית על הפולמוס בפרשנות המקרא תופס פירוש רש"י מקום משמעותי . יחד עם זאת, הממד הפולמוסי בפירושו לא נתפס בעבר כמרכזי, ורש"י עצמו לא נמנה במחקר עם השורה הראשונה של הפרשנים שהתווכחו עם הנוצרים . ני...  אל הספר
מוסד ביאליק