הצֳרִי המקראי — שרף האלה האטלנטית מארץ־ישראל

[ 262 ] ז ה ר ע מ ר בית מקרא סז / ב ( תשפ"ב ) באשר לבת ציון : "הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם-רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַלֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת-עַמִּי" ( יר' ח 22 ) באשר למצרים : "עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי . . . לַשָּׁוְא הרביתי ( הִרְבֵּית ) רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ" ( מו 11 ) באשר לבבל : "פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּעָלֶיהָקְחוּצֳרִי לְמַכְאוֹבָהּאוּלַי תֵּרָפֵא" ( נא 8 ) מהפסוקים שהבאתי לעיל, נראה שה"צרי" היה מפורסם כתרופה חשובה . מהדימוי מירמיה ( נא 8 ) נראה שהוא היה יעיל בריפוי פצעים ואולי באיחוי שברים . ייצוא ה"צרי" הגיע גם לאיי הים התיכון דרך העיר צור ( יח' כז 17 ) . אין ספק שהטקסט המקראי משקף מציאות ריאלית אותנטית, שכן ה"צָרי" נזכר בשם זה ( ! ) בתעודות אל-עמארנה ( מס' 48 ) מהמאה ה- 14 לפנה"ס, במכתב ממלכת אוגרית ששלחה כדורון פכית צרי למלכת 1 מצרים . מהו אותו סממן ייחודי ? תרגום השבעים, הקדום ביותר למקרא ובעקבותיו הוולגטה 2 והמדרש מפרשים — מבאר : "שרף" ) Resina ( . התרגומים הארמיים לפסוקים בבראשית 3 צמח זה מוכר בשם "קטף" — צמח בושם שגדל בארץ-ישראל בתקופת ה...  אל הספר
מוסד ביאליק