ספר דברים וחומר המורשה שבו

[ 10 ] א ל כ ס נ ד ר ר ו פ א בית מקרא סז / א ( תשפ"ב ) [ א ] 2 על רוב החוקים האלה שורה רוחאפתח את העיון בחוקי המלחמה שבספר דברים . של איפוק ומתינות, המבקשת להגביל את האכזריות, את השחתת הטבע ואת חוסר ההיגיינה בחיי הצבא . בכלל החוקים האלה פוטרים חתן משירות צבאי ( כד 5 ) , מגבילים את ההרג באוכלוסיית האויב ( כ 10 - 14 ) , מגינים על כבודה של שבויה שחשקו בה ( כא 10 - 14 ) , אוסרים גדיעה של עצי השדה בארץ האויב ( כ 19 ) , ומחייבים חיילים לעשות צורכיהם מחוץ למחנה ולכסות את צואתם ( כג 13 - 14 ) . משותפת לכל החוקים האלה היא מתינותם . הם אינם אוסרים על המלחמה וכל הקשור בה, אלא אוסרים על כמה מהרעות הכרוכות בה . ואולם בשולי החוק המגביל את ההרג באוכלוסיית האויב ( כ 10 - 14 ) ישנה פסקה המצמצמת את תחולת החוק "לכל הערים הרחקת ממך מאד" וקובעת שהוא אינו חל על עמי כנען ( כ 15 - 18 ) . על אלה נאמר "לא תחיה כל נשמה", משום החובה להחרימם " למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם" . משניותה של פסקה זו מוכחת כבר מהיפוך הסדר שבה : ראשית דן החוק בערים הרחוקות ואחר כך בערים הקרובות שבהן ייתקל ישראל בבואו לכבוש את ה...  אל הספר