עוד על עולמה הרוחני של יהדות הבית השני: הרהורים ותגובות בעקבות אסופת מאמריו של יעקב ליכט

[ 375 ] עוד על עולמה הרוחני של יהדות הבית השני בית מקרא סו / ב ( תשפ"א ) 212 ) פטרה אותו מהמאמץ לאתר את התקופה שבה נכתב הספר ולבחון את המטרה שלשמה נכתב ואפשרה לו לדחות לעתיד את ליבון ההשקפה שהספר מגלם ( עמ' 212 ) . ליכט אמנם מודה שבספרות החיצונית "התכנים המקראיים מגובשים לרעיונות דומים אבל חדשים" ( עמ' 203 ) ואולם בדיון שהוא מקדיש לספר יהודית הוא אינו מצביע על כל חידוש ומסתפק בהנחה שהספר מביע אמונה בישועת האל, "שישראל רשאים לצפות לה תמיד, בכל הנסיבות" ( עמ' 212 ) . הוא אינו מבאר לשם מה יטרח הוגה לכתוב היסטוריוגרפיה דמיונית על ידי היפוך עקרונות הכתיבה של ההיסטוריוגרפיה המקראית כדי להציג את המסר העולה בין כך ובין כך מהמקרא . המעניין הוא שליכט מצא ביהודית הדים לאירועים קונקרטים מימי הבית השני . הוא עמד על היומרה הדתית שמיוחסת לנבוכדנצר ( עמ' 210 - 211 ) והעיר שההכרזה על אלוהותו של נבוכדנצר ( ו 2 ) זהה לזו שהספרות העתיקה שמה בפי מלכים הלניסטיים ובמיוחד בפיו של אנטיוכוס אפיפאנס . אלא שליכט בחר לטשטש נקודה זו : "מכל מקום, אפילו הפירוש נכון, הרי שיש בספר העברה של המציאות מתקופה לתקופה, הגוררת...  אל הספר