[ 145 ] ה ב ח נ ו ת י י ח ו ד י ו ת ש ל ח י ו ג ' ב ח י ב ו ר י ו בית מקרא סו / א ( תשפ"א ) הן זה שבלשון השירה הן זה שבלשון הפרוזה . אשר על כן לא ניתן להתעלם מתרומתם העצומה של מדקדקי ימי הביניים, יהודים מלומדים, שהראשון שבהם הוא רב סעדיה גאון ( רס"ג ) בן המאה העשירית, שבחנו בחינה מעמיקה את הדקדוק של העברית, ולענייננו חשובה בעיקר חקירתם את העברית המקראית . יש להדגיש הדגשה יתרה שלחקירת הדקדוק של לשון המקרא הייתה זיקה גדולה לפרשנות המקרא והיא נולדה, בין היתר, בשל הרצון להבין את הדברים הבנה טובה יותר . במחקר זה נעמוד על תרומתו של אחד מחשובי המדקדקים של ימי הביניים ( חיוג' ) ועל חידושיו שתרמו תרומה מכרעת להבנת לשון המקרא בשלושה תחומים : הבחנות פונולוגיות ; הבחנות מורפולוגיות והבחנות תחביריות . רבי יהודה בן דוד, הידוע בכינויו חיוג' ( ובערבית : אבו זכריא יחיא בן דאוד אלפאסי ) נולד, ככל הנראה, בעיר פאס במרוקו, ומשם עבר לעיר קורדובה בספרד המוסלמית . הוא חי ופעל בספרד בערך במאה העשירית לספירה . הוא נחשב לאחד מגדולי המדקדקים העבריים שבכל הדורות, ותרומתו המכרעת הייתה התפיסה שהשורשים המשמשים בלשון ...
אל הספר