דמוקרטיה על ספסל הנאשמים 148 בשחיתות . ההסבר השני, המיוצג על ידי עורכת הדין שטיין, מציע גישה שונה . לפיה, המשבר אינו אשמת הדמוקרטיה אלא תוצאה של כוחות חיצוניים הפועלים עליה : הגלובליזציה, המהפכה הדיגיטלית ותנועות פוליטיות ואף פופוליסטיות — אלו מכרסמים באופן קבוע בלגיטימיות של המשטר ומעודדות שלטון סמכותני . קיים הסבר שלישי, נכנה אותו ״פרדוקס המחלקה הראשונה״, שלפיו בני אדם שופטים חוויות לפי הפער שבין ציפיות לבין מה שהם מקבלים בפועל . ככל שהמצב משתפר, הציפיות עולות, וכשהן אינן ממומשות במלואן — גוברת האכזבה . כששגשוג הופך לנורמלי ולקו האפס ממנו שופטים את החוויה, מה שנתפס בעבר כהישג הופך לכישלון ; בשל כך, רמת שביעות הרצון יורדת והתסכול גובר . לפי היגיון זה, הישגי הדמוקרטיה הביאו לשיא בשביעות רצון כאשר הציבור העריך את חשיבותם ביחס לעבר . ככל שהדמוקרטיה הפכה למובנת מאליה, רמת הציפיות עלתה, וכשזו לא מומשה במלואה, גברה אי-שביעות הרצון . ייתכן כי הציבור בדמוקרטיות הפך לסוג של נוסעי המחלקה הראשונה : כל רעש קל במנוע מרגיש תקלה ; כל מנה שמוגשת קרה או חמה מדי נתפסת ככשל בשירות . הסבר רביעי מפנה את ח...
אל הספר