ו שתתתויהיכ 49 הצהרת זכויות האדם והאזרח ( צרפת, 1789 ) קובעת : ״הריבונות שוכנת במהותה באומה״ . המילים הפותחות את חוקת ארצות הברית ( 1787 ) מעמידות את העם במרכז הריבונות : ״אנו, בני העם של ארצות הברית [ . . . ] ״ . ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ( 1948 ) קובעת : ״רצון העם הוא היסוד לסמכות השלטון״ . חרף האידיאל, בעשורים האחרונים הדמוקרטיה הפכה למנגנון שמתקבלות בו הכרעות הרחק מעיני האזרחים . העם אינו שולט — הוא רק מצביע . יועצים משפטיים, רגולטורים, שופטים, תאגידים טכנולוגיים ומוסדות בין-לאומיים הם הקובעים את המדיניות . הפרלמנט מחוקק, אך בתי המשפט פוסלים . הממשלה מבטיחה, אך מימוש הבטחותיה כפוף לאישור פקידים . הציבור מצביע בבחירות, אך ההכרעות האמיתיות מתקבלות מאחורי הקלעים . [ צעקות רמות באולם . השופט מקיש קלות בפטיש . ] עו״ד פלטשר [ ממשיך ] : עליית כוחם של מומחים, פקידים וביורוקרטים לא נבחרים הרחיקה את מוקד ההכרעה במדיניות ציבורית מן העם . אזרחים מרגישים נעדרי השפעה . בתי המשפט נטלו לעצמם סמכויות מרחיקות לכת מכוח פרשנות שיפוטית . החלטות גורליות — על מינויים ועל סדרי עדיפויות — מוכרעו...
אל הספר