'אי שיתוף': בן־גוריון קובע עמדה

242 | אל סף מדינה שדברי מקמייקל לא היו בגדר 'אימפרוביזציה, אלא נאום שקול של שליט, ולא על נושא פחות ערך, אלא על עתידה של הארץ לאחר המלחמה' . הוא האשים את הנציב העליון בהתעלמות מן המעמד המיוחד של העם היהודי בארץ ישראל ומהתפקיד שהוטל בכתב המנדט על הסוכנות היהודית 'לסייע ולהשתתף בפיתוח הארץ' . בן-גוריון הודה שלתוכנית המדברת על פיתוח יש 'צליל מלבב' מבחינתה של האוזן היהודית- ציונית, אך טען שכל כוונתה במתכונתה הנוכחית היא לפתח את האוכלוסייה הערבית בעזרת כספי מיסים שיגויסו ממקורות יהודיים . בהקשר זה הוסיף בסרקזם מריר : סר דאגלס האריס, שמוּנה לפני 7 או 8 שנים לפקיד הפיתוח בארץ וגילה יכולתו הרבה בפיתוח החקלאות – מבלי שאיש מאיתנו ראה את פרי מאמצי הפיתוח שלו, וגם הצטיין ביחס מסוים למפעלנו היהודי – לוֹנמסר התפקיד לחרוץ גורל ענפי התעשייה שהקימונו בארץ, אם הם נדונו לכישלון או לא . כל מפעלנו בארץ, גם החקלאי וגם החרושתי, נדון מראש על ידי כמה מומחים, שלא הבינו למה ואיך עושים עבודתנו בארץ, לכישלון, ואין אנו יודעים מהי סמכותו המקצועית ומהו רצונו וכוונתו של פקיד זה לנו, ביחס לחרושת היהודית המוקמת בהוננו, ב...  אל הספר
מוסד ביאליק