קטר התעשייה מקרטע אל קדמת הבמה היישובית | 111 מבלי לגלוש לאופטימיזם מופרז, הערכות אלו לא חסכו את הצורך לגבש מדיניות מותאמת לנסיבות החדשות . ב- 14 במאי הודיע 'הארץ' לקוראיו בכותרת ראשית : 'החלה המלחמה הגדולה ביותר בדברי ימי העולם' . 99 הגרמנים פלשו להולנד ובלגיה, בדרכם לצרפת . באותו יום ניסח בן-גוריון לעצמו את יעדי הציונות בתקופה זו : להבטיח את ביטול הספר הלבן, לשנות את האדמיניסטרציה המנדטורית, להסדיר שיתוף פעולה צבאי ולהגדיר את 'הפתרון הסופי' של הריבונות . בן-גוריון השלים עם העובדה שהספר הלבן לא ישונה פורמלית וסימן את מה שנתפס בעיניו כעיקר : שההצעות החוקתיות הכלולות בו לא ייכנסו לתוקף עד שיוסכם על 'הפתרון הסופי לבעיית ארץ ישראל' . הוא לא ידע כמובן שצ'מברליין כבר החליט שלושה חודשים קודם לכן להקפיא את ההצעות הללו . בן-גוריון העמיד פנים שהוא מצטער על שאי אפשר לנקוט הליך המשפטי לביטול הספר הלבן, שכן 'אין איש יודע אם בית המשפט בהאג עודנו קיים' . באופן פרקטי סבר שרצוי למנות נציב עליון חדש במקום מקמייקל, ובמישור חיובי יותר – שיש לפתח בדחיפות תעשיות מלחמה ואספקה בהרשאה בריטית ולקבל היתר להתגיי...
אל הספר