קטר התעשייה מקרטע אל קדמת הבמה היישובית | 105 התעשייה נותרה מקור מחיה לרבבות פועלים . ביסוס עקרוני לסדר היום החדש העניק האינטלקטואל המקורב לרוויזיוניזם קלוזנר, שטען : 'לידי רוב יהודי נוכל להגיע על ידי התעשייה הרבה יותר מהר משנגיע לכך על ידי החקלאות, ובפרט אחר חוק הקרקעות, שהוא מגביל ומצמצם את האפשרויות שלנו בארץ בתור חקלאים עד לידי כמות מבוטלת ממש' . במטרה לשַׁוות עומק סוציולוגי לעמדתו ביאר כי 'היהודים שהיו בגולה חנוונים, סוחרים, רוכלים, מורים, סופרים, רופאים ועורכי דין אינם מסתגלים לעבודת האדמה הקשה ולחיי הכפר המלאים מחסור וצמצום אלא במידה מועטת' . מאמר המערכת ב'המשקיף' הרוויזיוניסטי העניק משמעות משלו לביקורתו של אחד העם מקדמת דנא לגבי דרך בניית היישוב וידע : 'זוהי הדרך' . 87 החולשה הציבורית של תנועת העבודה הארץ-ישראלית בימי ההתמודדות עם חוק הקרקעות לא נסתרה מעיני גורמים אחרים בחברה היישובית, ואלה האמינו כי זהו עיתוי נוח לכרסם במרכזיותה . 'מנצלים את הידידות לתעשייה', ביכה 'דבר' את הקמתו של ארגון ציבורי המתאגד תחת 'דגל ניטרלי' לכאורה אך מתעתד לשמש 'מכשיר מלחמתי בידי הימין' . קולות הבכי...
אל הספר