הכיוון – תעשייה | 61 סמוכות ( חורן וכו' ) ' . לכן הבהיר שתנאי מוקדם לקליטת חצי מיליון עולים במשך חמש שנים הוא 'מניעת הגירה כזאת' של ערבים מרחבי המזרח התיכון . אולם נדמה כי הקביעה המהפכנית שנשזרה בתזכיר שהכין הורוביץ הייתה כדלקמן : 'התרחבות המשק מוכרחה להתקדם בעיקר בכיוון החרושתי ועל ידי זה יורדת חשיבותם של תנאים טבעיים ובייחוד של השאלה הקרקעית' . 118 הורוביץ תמצת במשפט אחד תמורה חדה בתחום הכלכלי, שאצרה בקרבה פוטנציאל לשנות את הפרדיגמה המדינית של היתכנות הציונות . עד אז הפולמוס בתחום הכלכלי נגזר תדיר מהשקפת עולם רעיונית-פוליטית שהייתה חלק ממחלוקת ציבורית רבת ממדים . מוקדיה של המחלוקת היו בניית הבית הלאומי באמצעות 'הון פרטי או הון לאומי' ; הפיכת פירמידת הפרנסות היהודיות או קליטת המהגרים ארצה בלי לתבוע מהם לשנות את מקורות פרנסתם ( מסחר, חנוונות, רוכלות וכדומה ) ; ומידת מרכזיותן של החקלאות, ההתיישבות העובדת ורכישת הקרקעות במעשה הציוני . 119 ההבנה שקרקע והתיישבות אינן עוד כבעבר תנאי היסוד הכלכליים להגשמת הציונות, שכן ההתפתחות התעשייתית המתמדת מראשית שנות השלושים פתחה אופקים מדיניים חדשים, ע...
אל הספר