186 | הרפורמציה הדתית ש ל חז"ל 612 דהיינו, עד לחורבן הפרושים ממפלגה פוליטית גרידא לסיעה פוליטית - דתית . הבית לא הייתה כת הפרושים אלא סיעה פוליטית לכל דבר . אולם גם לאחר החורבן, סיעה זו לא ויתרה על זהותה הפוליטית ועל מאווייה להטיל את מרותה 613 על העולם היהודי, הן ברמה המדינית - חברתית והן ברמה התיאולוגית . בספרו ״ברית עימות״, העלה פרופ׳ מנחם פיש תזה אשר לפיה המעבר שעשו חכמי ההלכה מירושלים ליבנה לא היה גיאוגרפי בלבד אלא תיאולוגי במהותו . ירושלים סימלה את העולם היהודי המקראי, הנשען על התגלות אלוהים, על תורת משה הכתובה ועל מוסד הכהונה שהיה אמון על בית המקדש ועל הקרבת הקורבנות . לעומת זאת, יבנה סימלה את העולם היהודי החדש, הנשען מעתה על חוכמתם האנושית של הרבנים, על התורה שבעל - פה ועל בית המדרש . התזה החתרנית של פרופ׳ פיש גורסת כי כאשר העבירו הרבנים את הלב הפועם של היהדות ליבנה ולאחר מכן רחוק יותר – לבבל, הם הותירו מאחור – ולא 614 פיש אינו מסתפק בזאת ואף מזהה בספרות בשוגג – את התלות באלוהים . חז״ל קולות של כפירה גלויה ומפורשת לא רק במקורות הסמכות העתיקים של 615 הדת היהודית אלא גם באל עצמו ....
אל הספר