110 | הרפורמציה הדתית ש ל חז"ל העם וסמכותו נובעת מתוך העם ; הוא כפוף לחוקים כאחרון האזרחים . השני , מוסד המלוכה הוא תוצר של תהליכים ושל נסיבות היסטוריות, המלך פועל בשם העם ולמענו . בניגוד לתרבויות האליליות, שבהן נתפס המלך כבן האל או כבת הזוג של אלהים, המקרא מתאר בצורת משל דווקא, את עם ישראל כבת זוגו של האל וכבנו בכורו . השלישי , בניגוד לעמי המזרח הקדום שבהם נחשב המלך לכוהן, מחוקק ושופט, התנ״ך דגל בביזור רשויות, כאשר הפריד בין מחוקק, מלך, שופט וכוהן . נוסף לכך, לעומת נביאי - החצר שפעלו מטעם המלך בעולם העתיק, המקרא מציג את הנביא כמי שמבקר, מתריס ומוכיח את המלך 236 פרופ׳ אמנון שפירא מתאר את היעדרה של הפרדת בשם המוסר האלוהי . הרשויות במזרח הקדום ואף באתונה, הנחשבת לערש הדמוקרטיה : המזרח הקדום לא הכיר כלל את העיקרון של ״הפרדת הרשויות״ בשלטון . כך, ״בחוק המסופוטמי המלך גופו הוא מקור החוק . . . החוקים הם חוקיו ; המצבה עליה הם חקוקים נקראים על שמו״ . המלך גם היה כוהן . . . ובכל הזמנים עמד המלך בראש הפולחן . . . עיקרון זה של ״סמכות [ אחת ] הבולמת סמכות [ אחרת ] לא היה מוכר אפוא בעולם העתיק, ואף...
אל הספר