98 | הרפורמציה הדתית ש ל חז"ל שלהם, דורות רבים לפני זמנו של הלל . נראה שהלל מיסד את הפרשנות השיטתית של המקרא, לפחות בחוגי הפרושים, בהסתמכו 170 גם על דפוסים יווניים ידועים . לבד מהעובדה ששלוש - עשרה המידות שאולות, אחת לאחת, מהלקסיקון היווני, פרופ׳ מרדכי גילת הצביע על הבעיות שצצות כאשר בוחנים לעומק את השימוש שעשו חז״ל באותן שיטות פרשנות . כדוגמה לכך התייחס למושג ׳גזירה - שווה׳, והעיר : כן תמוה, אם אכן הגזירות שוות מסורות בידנו מימים ראשונים, למה מצינו כה הרבה מחלוקות בדיוני החכמים בגזירות שוות ? . . חכם אחד דן גזירה שווה ממקום אחד, ואילו חכם אחר למד אותה הלכה מכתובים אחרים ומסיק מסקנות הלכתיות שונות משל רעהו . כן שואל התלמוד לעתים : מדוע דורש חכם פלוני את ההלכה בגזירה שווה זו ולא בגזירה שווה ממלה אחרת . והתלמוד מתרץ בדרכים מדרכים שונות, ומתעלם לגמרי מהנחת היסוד, שהגזירות שוות 171 הנדרשות הן רק מסורות ומקובלות מפי החכמים . בספרו ״הנחת יסוד : מאה מושגים ביהדות״, הקדיש הרב ישראל לאו פרק שלם לחוכמת הגימטרייה . לטענתו, שיטה זו של פירוש מילים בתנ״ך על - פי הערך המספרי של האותיות המרכיבות אותן,...
אל הספר