430 מנהיג בסערת התקופה בעמדות מקסימליסטיות וסירב לדון בהצעות השונות לחלוקת הארץ . לגבי השלטון הבריטי בארץ הפגין עמדה מדינית תַקיפה ונחושה ואף קרא למרי אזרחי ( "גנדיזם ציבורי" או "קיבוצי" כלשונו ) בעקבות "הספר הלבן" השלישי ( 1939 ) . פער גדול התגלה גם במישור הדתי . בעוד בר-אילן שאף להגביר את השפעתה של המסורת היהודית על צביון היישוב, חתרו רבים ממנהיגי הפועלים להחליש ולבטל השפעה זו . גם תפיסת עולמו הכלכלית של בר-אילן לא תאמה את הגישה הסוציאליסטית, שבה דגלו הפועלים, שכן הוא החזיק בתפיסה בורגנית והִרבה לדבר על חשיבותם של התעשייה והמסחר . המחלוקות ביניהם לא הצטמצמו ליישומה המעשי של הציונות, אלא נגעו גם בשורש הדברים, בחזון הכולל . בניגוד לתפיסה הרווחת בהנהגה הציונית, שדיברה על שלטון אזרחי-חילוני במדינה שתקום, חלם בר-אילן על "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ( שמות יט, ו ) , ודיבר על משפט עברי ושלטון חוקי התורה . ואכן, על רקע הפערים הללו נוצרה מתיחות בינו לבין ההנהגה הציונית, כתוצאה של ויכוחים רבים . למרות זאת הכריע בר-אילן להישאר "בפנים", כלומר לתמוך בהסתדרות הציונית ואף ליטול חלק בהנהגתה . הכרעתו זו נ...
אל הספר