סיכום: בר־אילן – בין האישי לציבורי

428 מנהיג בסערת התקופה "חיוביות" ותכונות "שליליות", העלה כי לשני סוגי התכונות היו הן השלכות חיוביות 204 והן השלכות שליליות על תִפקודו של המנהיג . בחינה מעמיקה של זהותו "הפרטית" של בר-אילן מגלה פער מהותי בינה לבין דימויו המנהיגותי המוכר . בעוד שכמנהיג ציבור נתפס בר-אילן כאדם תקיף שייצג עמדות פוליטיות מקסימליסטיות ובלתי מתפשרות, באופן פרטי הוא היה אדם עדִין ונוח לבריות, בעל רגישות גבוהה לזולת, שסייע לפונים אליו והיה שותף למעשי חסד בהיקף נרחב . דרישותיו החומריות האישיות היו צנועות והוא היה ידוע כאיש שיחה נוח עם כל אדם . הניגוד הזה בין אופיו כאדם פרטי לבין תדמיתו הציבורית הוגדר על ידי אחד ממכריו כהבדל שבין החוץ לפנים, כשהמעטה החיצוני קשה, אך ככל 205 שחודרים פנימה הוא מתרכך . דומה שהפער הזה שבין החוץ לפנים באישיותו של בר-אילן יצר איזון סביר במתח שבין ריחוק לקירוב, המצוי אצל מנהיגים . מנהיגות טובה, לדעתם של סוציולוגים, אמורה להכיל בקִרבּה אלמנטים של קִרבָה וידידות כלפי המונהגים, שכן אלה מסייעים ליצירת מערכת יחסים חיובית בינם לבין המנהיג . אולם בצד טיפוח הידידות, על המנהיג לשמור גם על ריחוק מ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן