סיכום: מנהיגותו של בר־אילן לנוכח השואה

381 פרק חמישי : תגובותיו נוכח השואה השעה . משנכשל בכך החליט לחזק את הישיבות בארץ ולבנותן כתחליף לעולם שהיה ואבד באירופה . מאמץ אישי מיוחד השקיע במפעלים ספרותיים תורניים וכלליים כחלק מפעילותו לחיזוק צביונו הרוחני של היישוב בארץ ישראל . ככלל, ניתן לומר שהוא שאף לתפוס את החבל בשני קצותיו, כלומר להשקיע 259 בגישה זו הייתה,משאבים בהצלת יהודי אירופה מבלי לפגוע במאמצי הבניין הציוני . לכאורה, סתירה פנימית מסוימת, שכן מאמצי הסיוע וההצלה של יהדות אירופה דרשו משאבים שהיו יכולים לשמש לבניין הארץ, והיעדרם פגע במפעל הציוני במידה מסוימת . נראה כי סבר שבניית היישוב וחיזוקו אינם סותרים את מגמת ההצלה אלא מהווים חלק ממנה, כי הגאולה מכשירה את הקרקע להצלה מקיפה יותר וקבועה בדמות 260 לפיכך הכריע שהגאולה קודמת להצלה, אף כי נשמעו קולותמדינה יהודית עצמאית . במחנה הדתי שקראו לעזוב הכל ולעסוק רק בהצלה, "אסטרטגיה של מגן דוד אדום", 261 כנגדם, עלו קולות ביישוב שהתעלמוכלשונו של סופר "הצֹפה" ישראל גן-צבי . מהאסון היהודי והתרכזו רק בחיים הארצישראליים . עמדתו של בר-אילן מתאפיינת בהתחשבות בשתי המגמות ובראייה כוללת של מנה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן