359 פרק חמישי : תגובותיו נוכח השואה אפשריים, שארבעה מהם אופייניים במיוחד לציונות הדתית : ( א ) "החטא ועונשו" – השואה היא עונש על חטאי הציבור, על פי העיקרון הדתי שאין עונש בלא חטא ; ( ב ) "עבד ה' הסובל" – הסבל נובע ממעלת העם היהודי וייעודו הנשגב ; ( ג ) "חבלי משיח" – השואה היא מאמץ אחרון של יסוד הרע בעולם למנוע את גאולת ישראל ; ( ד ) "הסתר פנים" – איננו מסוגלים, וכנראה גם לא נוכל לעולם, להבין את ההיגיון 159 מאחורי טרגדיה אנושית כה נוראה . ניתן להבחין בשינויים שחלו בתגובתו של בר-אילן במהלך שנות המלחמה, בד בבד עם התבררותם של ממדי ההשמדה . עוד לפני המלחמה ראה את עלייתה המהירה של המפלגה הנאצית ואת עוצמת השפעתה העולמית כמהלך אלוהי מובהק . גרמניה הנאצית לא הייתה בעיניו אויב סתמי שנטפל לעם היהודי, אלא "מטה זעם בידי 160 התעצמותה של גרמניה ומהלכיה המדיניים, שהצליחו להוליך ההשגחה העליונה" . שולל ולתמרן את מנהיגי המעצמות הגדולות בשנת 1938 , נראו בעיניו לא טבעיים בעליל . "האם איננו רואים [ . . . ] כי חמת ה' ניתכה על תבל ויושביו [ ? ] ", קרא מעל דפי 161 גרמניה המתחזקת הייתה בעיניו עונש לעולם האנושי,...
אל הספר