352 מנהיג בסערת התקופה בנימוק כי הילדים היתומים הם "פיקדון" ביד העם היהודי ובהתאם לכך יש לחנכם על ברכי המסורת . מנגד, מוסדות "עליית הנוער" ותנועות ההתיישבות ראו בילדים אלה פוטנציאל חיזוק משמעותי, שעשוי להגדיל את כוחן ולהרחיב את מסגרותיהן וסירבו לוותר על הזדמנות זו . את המחלוקת שהתעוררה העצימה ההנחה שקבוצת ילדים זו היא הסנונית הראשונה ובעקבותיה צפויים לבוא עוד ניצולים ופליטים מאירופה, 124 והחלטה כעת תהווה תקדים חשוב . העמדה הדתית לא הייתה אחידה . "אגודת ישראל" תמכה בדרישה להעביר את כל הילדים למוסדות חינוך דתיים, או לקולטם במשפחות דתיות, אולם בתנועת "המזרחי" לא הייתה תמימות דעים לגבי השאלה . כעמדת ה"אגודה" סבר גם בר-אילן ובישיבת הוועד הראשי המצומצם של "המזרחי" העולמי, הגוף העליון של התנועה, הוביל 125 את דעתו נימק כך : החלטה ברוח זו . כל הילדים העולים ארצה וחינוכם מוטל על העם היהודי ובא כוחו, זו הנהלת הסוכנות כיום, צריכים לקבל חינוך כל-ישראלי וזהו חינוך דתי . לא ייתכן ולא יתקבל על דעתו של מישהו, מלבד מעוניינים בדבר, אשר ילדים וילדות מתחנכים על ידי האומה בפִקוחה ובאחריותה, יהיו נמסרים למקו...
אל הספר