336 מנהיג בסערת התקופה שעמד בראש "מגבית ההתגייסות", גוף שהוקם בקיץ 1942 כדי לרכז את תרומתו של היישוב היהודי למאמצי המלחמה הבריטיים . ברט לא רק שהתנגד לעריכת מגבית 50 הוא הצלה נפרדת, אלא אף סירב בתחילה להכלילה במסגרת "מגבית ההתגייסות" . טען שהכללת מימון ההצלה במגבית המלחמתית לא תגדיל את היקף גיוס הכספים ותקטין למעשה את חלקו של המאמץ המלחמתי . בתווך שבין שתי עמדות אלה ניצב בר-אילן, כשהוא קרוע בין שני העולמות ומנסה לגשר ביניהם . ברור היה לו הצורך הדחוף לסייע ליהודי אירופה ולנסות להצילם, אך הוא סירב לעשות זאת מכספי הקרנות הלאומיות המוקדשות לבניין הארץ . את היחס הנכון לדעתו בין מאמצי הבניין והגאולה לבין העזרה לגולה היהודית הגדיר כך : כשם שאסור לנו להקטין אף במעט את מאמצינו לשם בנייננו ותחייתנו פה, בארץ, מתוך סמך כלשהו על קיומו של עמנו והמשכו באחת מארצות הגולה, כך חלילה לנו לבטל עכשיו את יהודי הגולה כולם ולהביט עליהם במנוד ראש וברגש רחמנות בלבד . [ . . . ] אין עלינו לשלול את היהדות הגלותית כל עוד היא קיימת אפילו כשהיא מפרפרת, כשם שאסור לקרב מותו של אדם אפילו כשהוא גוסס . 51 כלומר, יש לפעול כ...
אל הספר