1. אחריות כלל־יהודית או התמקדות בבניין הארץ: דילמת המנהיגות הציונית בראשית המלחמה (1940-1939)

332 מנהיג בסערת התקופה האונים שחשו מנהיגי הציונות והיישוב ביחס למתחולל באירופה . ייתכן שלמגמה זו תרמה גם העובדה שהתנועה הציונית הייתה באותה עת רק מיעוט בקרב העם היהודי, 34 גישה זו הושפעהולפיכך לא ראתה את עצמה מחויבת לסייע לתפוצות היהודיות . בין השאר משאיפתם של ארגוני הסעד היהודיים בארצות הברית להגמוניה בפעולות העזרה, שגרמה לדחיקת רגלי התנועה הציונית מתחום זה . השקפה זו בדבר חלוקת תפקידים זו בעם היהודי הייתה נחלתם של מרבית חברי ההנהלה הציונית בראשית המלחמה והיא הייתה גורם נוסף להסתייגותם הראשונית מארגון פעולות עזרה לגולה 35 ולהתמקדותם בצורכי היישוב . על רקע גישה זו, שביקשה להתמקד בבניין הארץ, בלטה עמדתו של בר-אילן, שייצגה במידה רבה את עמדתם של "המזרחי" ו"הפועל המזרחי", ושדחתה "חלוקת 36 הוא סבר כי הגורלתפקידים" זו, בהדגישה את האחדות היהודית הכלל-עולמית . המשותף של יהודי העולם קושר אותם זה לזה ואין להוציא את הקיבוץ היהודי בארץ מן הכלל . מצבן החמור של מרבית הקהילות היהודיות באירופה הטיל, לדעתו, משנה אחריות על הקיבוצים היהודיים שנותרו לפליטה, ובעיקר על יהדות אמריקה וארץ ישראל, שהיוו עתה את ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן