327 פרק חמישי : תגובותיו נוכח השואה במחצית השנייה של שנות השלושים, כשגילויי האיבה של גרמניה כלפי היהודים התקדמו שלב נוסף בדמות חוקי נירנברג בשנת 1935 , התעצמה הדאגה ביישוב לשלומם 9 בספטמבר 1938 , שנה לפני פרוץ המלחמה, צפהשל יהודי גרמניה ואירופה כולה . בר-אילן טרגדיה נוראה בהיקף שטרם נראה כמותו, לא רק בעבור עם ישראל אלא כלפי העולם כולו : "רעה רבה וגדולה מכל הרעות עומדת לנגדנו . מעשה נורא ואיום מכל המעשים קם לפנינו . צרה המקיפה את האנושיות כולה ורק את פריה קולטים אנו, בני 10 העובדה שמעצמות העולם לא הצליחו לבלום ביעילותישראל שבגולה ושבארץ" . את המדיניות התוקפנית הגרמנית הגבירה בעיניו את חומרת הסכנה . האיום הגרמני נתפס בעיניו כמוחשי ביותר, עד שהיו שטענו לאחר מעשה כי בר-אילן צפה את חורבנה 11 אחת התוצאות של תובנה זו הייתה שינוי דרמטי של תפיסתשל יהדות אירופה . העלייה שלו וקריאה לאפשר עלייה המונית של יהודי אירופה, שתוארו בפרק הקודם . גם אם היטיב בר-אילן לראות את עתידה הקודר של יהדות אירופה, הרי שלא יכול היה לשער את רעיון "הפתרון הסופי", שטרם נוסח, ואף לא את ההיקף חסר התקדים של ההשמדה המתוכננת ...
אל הספר