3. עלייה חופשית או עלייה נבחרת?

292 מנהיג בסערת התקופה החשש מעלייה בלתי מפוקחת ליווה את התפתחותו של היישוב היהודי לאורך כל 114 במהלך תקופה זו תקופת המנדט ואף לאחר מכן בשנותיה הראשונות של המדינה . עלה מפעם לפעם דיון ציבורי ביישוב היהודי על מהותה של העלייה הרצויה . הדילמה הייתה האם יש להעדיף עליית חלוצים, צעירים, "עלייה נבחרת" או שיש לאפשר עלייה 115 המונית בהיקף רחב, ללא הגבלת סוג העולים ואיכותם, "עלייה סטיכית" . במהלך שנות העשרים לא נמצאה התייחסות של בר-אילן לגבי ויסות העלייה, ככל 116 במחצית הראשונה שלהנראה משום שהנושא עדיין לא עורר ויכוח פוליטי סוער . שנות השלושים, לנוכח התגברות זרם העלייה מאירופה, התעורר מחדש הוויכוח, הפעם 117 את הוויכוח חידדו גלי העלייה הגדולים מגרמניה תחת הכותרת "הצלה או גאולה" . 118 "הצלה"ומאוסטריה, שנתפסו ביישוב כ"בריחה" ולא כעלייה ממניעים ציוניים . התפרשה כהעדפת טובת העם המבקש בהמוניו אישורי עלייה, לעומת "גאולה", שמשמעותה הייתה גאולת הארץ במובן של מתן עדיפות לבניין הארץ ופיתוחה . היה זה ויכוח פוליטי בעיקרו, שיסודותיו היו טמונים בהבדלים אידאולוגיים שבין הצדדים, כפי 119 חשוב להדגיש כי במוקד הוויכ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן