4. עלייה כמימוש חובה דתית

280 מנהיג בסערת התקופה משמעותי . תפיסה דתית זו העניקה לעלייה לארץ משמעות נוספת מעבר לחשיבות הרבה שייחסה לה התנועה הציונית החילונית . בגישה זו נבדל בר-אילן ממרבית עמיתיו להנהגה הציונית, וממנה נגזרו הבדלים מהותיים נוספים . כך, למשל, בשונה מהתנועה הציונית, שסימנה את ראשית המפעל הציוני בשלהי המאה ה- 19 , עם בוא העלייה הראשונה, או עם הקמת הקונגרס הציוני הראשון, ראו בר-אילן ושאר חבריו ב"מזרחי" את העליות החדשות לארץ ישראל 56 חוט אחדכהמשכן הישיר של העליות היהודיות לארץ לאורך ההיסטוריה כולה . מקשר את עליית שלוש מאות בעלי התוספות ורמב"ן וחבורתו במאה ה- 13 עם עליות החלוצים במאה ה- 20 . עליית תלמידי הגאון מווילנה ותלמידי הבעל שם טוב במאות ה- 18 וה- 19 לא נפלה בחשיבותה מעליית הביל"ויים . עליות אלו היו אמנם קטנות בהיקפן מהעליות בתקופה המודרנית ולא חתרו להשגת ריבונות על הארץ באמצעים דיפלומטיים כציונות המודרנית, אך הן ביטאו את מקומה המרכזי של הארץ במסורת 57 יתרה מכך, השקפת "המזרחי" הייתה כי העליות הציוניות ובניינה שלהיהודית . הארץ בעת החדשה התאפשרו רק בזכות אותם קדמונים ששמרו על מסורת העלייה 58 לארץ י...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן