260 מנהיג בסערת התקופה בתחילה, הגיוס היה התנדבותי וספונטני ואף בניגוד לעמדת הנהגת היישוב, שחששה למחסור בכוח אדם בנקודות יישוב קטנות וצעירות . בשלב זה סבר גם בר-אילן כי האינטרס הראשון במעלה הוא הגנה על היישוב ולא על מדינות אירופה הנכבשות, ולפיכך צידד בגיוס לשמירה על גבולות הארץ והתנגד להוצאת מגויסים ארצישראליים 253 עמדתו זו התחזקה באביב 1941 עם התקדמות הכוחות הגרמניים באפריקה מהארץ . 254 לגישה זו היו שותפים רבים ובמזרח אירופה והחשש מפתיחת חזית ערבית בארץ . בהנהגת "המזרחי" ו"הפועל המזרחי", אולם כנגדם היו שסברו כבר אז כי המלחמה באויב הנאצי היא גם מלחמתו של העם היהודי ולכן על היישוב להתגייס לעזרת 255 בשעה זו הכריזו המוסדות הלאומיים על חובתהבריטים ללא תנאים ובלא חשבונות . גיוס לכלל היישוב היהודי בארץ, ובעקבותיהם התאחדו גם ראשי "המזרחי" ו"הפועל המזרחי" בקריאה לכל חבריהם למלא את חובתם ולהתגייס . בהישענו על הקריאה הכללית לגיוס הוסיף לה בר-אילן נופך דתי והגדירהּ כ"מלחמת מצווה" שכולם חייבים 256 כדי לחזק את ההיבט הדתי שבגיוס ולהעניק לו גושפנקה הלכתית, פנה בר-אילן בה . 257 עוד לפני כן לרבנים הראשי...
אל הספר