234 מנהיג בסערת התקופה יחסו של בר-אילן למחתרות, האצ"ל והלח"י, כמו גם יחסם של שאר מנהיגי "המזרחי" ו"הפועל המזרחי" אליהם, הושפע במידה רבה מעמדתם העקרונית כאנשים דתיים כלפי השלטון הבריטי בארץ . בשנות העשרים והשלושים הם ראו באופן כללי במנדט הבריטי בארץ שלטון לגיטימי, השואב את סמכותו מכוח ההחלטה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ואף שיתפו עימו פעולה . אולם יחס זה לבריטים עבר טלטלה עזה עם פרסום חוקים חדשים ב"ספר הלבן" של מקדונלד במאי 1939 . מרגע זה החל השלטון לאבד את תוקפו החוקי ביישוב היהודי ונתפס יותר ויותר כפועל בניגוד להתחייבות הבריטית בדבר הקמת בית לאומי לעם היהודי . בעיניים דתיות היה השינוי שחל במדיניות הבריטית חמור עוד יותר, שכן הוא נחשב כפוגע בעקרונות השוויון והצדק, שהיוו כאמור בסיס דתי והלכתי להכרה בלגיטימיות השלטונית . חוקי הקרקעות והעלייה החדשים נתפסו כמפלים לרעה את היהודים ולכן כלא לגיטימיים 133 בעליל, דבר שהשפיע על כל ההתייחסות לשלטון הבריטי . על רקע זה יש לראות את קריאתו של בר-אילן עם פרסום "הספר הלבן" "להתקומם 134 במחצית השנייה של 1939 הוא ולהלחם בכל מאמצינו [ . . . ] בשלטון הבל...
אל הספר