1. דילמה ביישוב: הבלגה או תגובה?

228 מנהיג בסערת התקופה 105 נדרש כוח רב של איפוק כדי למנוע תגובותמשונאיו ואינו יכול להגן על עצמו . נקם ספונטניות ברחוב היהודי, אשר נתפסו כתגובה טבעית של יישוב שנפגע ומשיב לתוקפיו כגמולם . מאידך גיסא תמכו מנהיגים יהודים רבים בקו מדיני זה וטענו שעקב ההבלגה זכו היהודים לאוזן קשבת אצל הבריטים ולשמירה על האינטרסים הלאומיים 106 שלהם, כמו המשך העלייה, הקמת חיל הנוטרים העברים, התיישבות ועוד . על אף מדיניות ההבלגה הרשמית שנקטה הנהגת היישוב התרחשו כבר בקיץ 1936 107 פעולות אלהפעולות הנקם הראשונות שביצעו פעילים מ"ההגנה" ומ"ארגון ב" . נמשכו לסירוגין במהלך שנות "המרד הערבי" על ידי אנשי האצ"ל, שפרשו מ"ארגון ב" לאחר האיחוד עם "ההגנה", ופסקו רק עם דעיכת המרד סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה . הן התחדשו בשנית בשלהי המלחמה ( בשנת 1944 ) ולא פסקו עד 108 על רקע מדיניות ההבלגה ראוי לבחון את עמדתו שלליציאת הבריטים מהארץ . מנהיג "המזרחי" בסוגיה זו . באופן כללי ניתן לומר כי למרות נטייתם הפוליטית והאידאולוגית של מנהיגי הציונות הדתית הקרובה לעמדת הימין, הם סירבו ברובם הגדול לתמוך בפעולות 109 הרבנים הראשיים, הרב יצחק...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן