5. התנגדותו של ז'בוטינסקי להסכם: אתגר למנהיגותו של בר־אילן

221 פרק שלישי : תפיסתו הביטחונית ופועלו בתחום הגנת היישוב חתימתו של בר-אילן על הסכם העקרונות עם ברל כצנלסון, בניגוד לדעתו של ז'בוטינסקי, עוררה תרעומת קשה אצל האחרון . מהמקורות קשה להכריע מה בדיוק גרם לתרעומת זו, האם היה זה עצם המשא ומתן שנעשה שלא בידיעת ז'בוטינסקי, או שמא הדבר נעשה בידיעתו וכעסו נבע מכך שעמדתו לא נתקבלה כיוון שהיה במיעוט 83 כך או כך, נשיא "ההסתדרות הציונית החדשה" ראה בחתימת ההסכםבוועד המפקח . "התעלמות ממנו ומתנועתו מצד הרב ברלין וחבריו מהמפלגות הכפופות לסוכנות 84 היהודית" ובמכתבים פרטיים אף כינה זאת "בגידה" . ז'בוטינסקי לא השלים עם המהלך ובניסיון למנוע בכל מחיר את ההסכם המתגבש זימן אליו ביום כ"א בכסלו תרצ"ז ( 1936 . 12 . 5 ) את אברהם תהומי לפגישה בפריס . תהומי שיער שבפגישה יידונו היחסים בין "ארגון ב" לבין התנועה הרוויזיוניסטית, שהידרדרו במחצית השנייה של 1936 . אכן, עד מהרה עברה השיחה לנושא זה, אלא שז'בוטינסקי הפתיע את תהומי בדרישה לחתום על מסמך "ערבות", שיבטיח ש"ארגון ב" לא יפעל בניגוד לאינטרסים של התנועה הרוויזיוניסטית . תהומי, שלדבריו הבין היטב את משמעות חתימתו על מס...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן