205 פרק שלישי : תפיסתו הביטחונית ופועלו בתחום הגנת היישוב חלפו כשנתיים עד שההחלטה התממשה במלואה, בשנת 1931 . אולם שנים ארוכות של קשר ישיר עם הסתדרות העובדים הותירו חותם על "ההגנה" וגם לאחר שהפכה לארגון לאומי נשמעו תלונות רבות על קיפוח ויחס עוין כלפי חברי הארגון שאינם חברי ההסתדרות . הללו טענו כי ארגון שאמור היה לייצג את כלל היישוב נותר נחלתה של מפלגה אחת, המנצלת אותו למטרותיה הפוליטיות . נשמעו טענות בדבר הרחקת מומחים להגנה וביטחון משורות הארגון בשל דעותיהם הפוליטיות . את תחושות הקיפוח חיזקה העובדה ששדרת הפיקוד ב"הגנה" הייתה מזוהה ברובה עם תנועות 8 הפועלים . ויכוח נוסף, שהתנהל באותה עת, נגע למטרותיו של הארגון . הנהגת "ההגנה", כמו גם הנהגת היישוב, דגלו בהגנה פסיבית . הם סברו כי עיקר תפקידה של "ההגנה" הוא להגן על היישובים היהודיים ולאפשר להם חיים שקטים . לשם כך טענו שדי לאמן את המתנדבים בשימוש באקדח או רובה מפעם ולפעם ולהוציאם לשמירות . לעומתם, התפתח בתוך שורות הארגון זרם אקטיביסטי, שדרש להפוך את "ההגנה" 9 שילובלארגון צבאי של ממש, עם נשק הולם, אימונים סדירים ותפיסה צבאית מקיפה . הדברים הי...
אל הספר