194 מנהיג בסערת התקופה בהקדשה של מחשבה ודיון בנושא, תוך ניסיון לגבש דרכים להתמודד עימו בהצלחה . במהלך שנות השלושים, ובייחוד עם פרוץ "המרד הערבי", הבין שהבעיה הערבית, שהודחקה מעבר לפינה, הלכה ותפחה לאתגר הגדול עימו תיאלץ הציונות להתמודד בשנים הבאות . מתוך ראייה זו קָבל על כך שרבים בתנועה הציונית טרם הפנימו את חשיבות הבעיה והתייחסו אליה כבעיה זמנית, שטיפול מקומי יספיק לה . "זקן העמים, עַם הנצח, מחשב את מעשיו לימים ושעות . [ . . . ] בעיה ערבית חיה וקיימה ועלינו 313 הוא מודה כאן כי לחשוב איך להיטיב, לא לרגע אלא לתמיד , ובזה חטאנו כולנו" . מדובר במשגה, שנגרם כתוצאה ממדיניות ארוכת שנים של מנהיגי התנועה הציונית, וביניהם הוא עצמו . הוא חש כי גם לו היה חלק במדיניות השגויה שהזניחה את הבעיה 314 הערבית ולא טיפלה בה כיאות . חוסר התייחסות מספקת מצד התנועה הציונית בשנים הראשונות לנוכחות הערבית 315 הראשונה ביטלה את ערכםבארץ הביא לדעתו ליצירת שתי גישות מנוגדות : וחשיבותם של הערבים בארץ ולעיתים אף התעלמה מקיומם לחלוטין . מתוך זלזול בכוחם היא מיעטה לדון בהם וגרסה כי אין צורך להביאם בחשבון בתהליך בניית הא...
אל הספר