180 מנהיג בסערת התקופה אפשרות שינוי הגבולות בעתיד הייתה קריטית בעיני בר-אילן . הוא חזה, ובדיעבד צדק, שברגע שייפתחו שערי הארץ לעלייה יהודית חופשית עתיד מספר היהודים להכפיל ואף לשלש את עצמו תוך שנים ספורות, בעוד שמספרם של הערבים לא ישתנה בצורה דרסטית . נוכח גידול כזה במספר היהודים סבר כי ההנהגה היהודית תוכל לשאת ולתת עם שכניה הערבים על סיפוח חלקים נוספים, תוך פיצוי הולם, 248 במבט לאחור נראית הנחתו, שהערבים יוותרו על וכך להרחיב את גבולות המדינה . חלקים מהארץ לטובת היהודים, כנאיבית ולא מציאותית, אולם יש לזכור שהדברים נאמרו באמצע שנות הארבעים, כשהתפיסה בדבר דו-קיום עם השכנים הערבים עדיין רווחה בקרב חלק ניכר מהיישוב היהודי . הצעת "האוטונומיה החבלית", שהייתה שינוי עמדה ופשרה מרחיקת לכת בעבור בר-אילן, לא נאמרה בפומבי אלא בשיחות פרטיות עם מספר מצומצם של בכירים ב"מזרחי", והודגש בה שזה הרע במיעוטו : "שתי רעות עומדות לפנינו, החלוקה ותוכנית 'מוריסון - גריידי', ואני מבכר את תוכנית 'גריידי' על החלוקה", טען בפני 249 חשוב להדגיש כי בר-אילן לא דיבר על תוכניתם המקורית של מוריסון וגריידיידידיו . אלא ביקש ...
אל הספר