168 מנהיג בסערת התקופה התנגדותו לחלוקת הארץ לא נבעה רק מחוסר אמון בבריטים או מִספק באשר ליכולתם לבצע את המהלך . השטח הקטן שהוצע, הגבולות הקשים להגנה והאפשרות הכלכלית המוגבלת שהיו טמונים בהצעה, כל אלה בוודאי הטרידו אותו, אך לא היו הגורם העיקרי להתנגדותו . המניע המרכזי לכך היה חוסר יכולתו להשלים עם ויתור על חלקים כה גדולים מארץ ישראל לצמיתות . הוא ראה בכך "ניתוח" אשר "חותך 194 נשמתה של האומה היהודית לדורותיה . לאחר לא רק בבשר החי, אלא גם בנשמה", שנתקבלה ההחלטה בקונגרס לא להשיב בשלילה על ההצעות הבריטיות אלא לפתוח במשא ומתן, לא היסס בר-אילן לפנות, במלוא הנימוס אך גם בתקיפות רבה, אל וייצמן, בהזכירו את המסופר במקורות כי לפני יום הכיפורים היו זקני הכהונה משביעים את הכהן הגדול העומד להיכנס לבדו אל קודש הקודשים "שלא ישַנה" : "אתה הולך כעת" – רעם בקולו האדיר בפני מליאת הקונגרס הציוני – "לפנַי ולפנים של משא- ומתן על עתידה של ארץ ישראל . לא יהיה עימך איש מעימנו ועל כן אנו משביעים 195 אותך שלא תשַנה" . ההחלטה שנתקבלה בקונגרס הייתה למעשה דחיית ההכרעה למועד מאוחר יותר 196 בכך הייתה מעין פשרה בין הדעו...
אל הספר