155 פרק שני : אקטיביזם מדיני ומקסימליזם טריטוריאלי 129 קרא בר-אילן להנהלה הציונית לחשוב על התוכנית הציונית ליום שאחרי המלחמה . הוא דרש לגבש תביעה ברורה ומוגדרת שאותה ניתן יהיה להגיש למעצמות המנצחות עם סיום המלחמה . תוך מודעות לחילוקי הדעות הפנימיים בין הזרמים בציונות ומתוך ראייה פוליטית ריאלית, סבר כי התוכנית הכללית חייבת לבטא את הדעה המדינית המקסימלית, כדי שהיא תהווה בסיס התחלתי לדיון, ולא הצעה מינימלית שממנה לא 130 יישאר הרבה אחרי הדיונים . תחילה נתקלה תביעתו של בר-אילן בהתנגדות מצד גורמים בכירים בהנהגה הציונית, שסברו כי המצב המדיני המעורפל אינו כשר לבירור החזון הציוני ויש 131 אולם הוא המשיך להטיף לבירור המדיניות הציונית להמתין עד להתבהרות המצב . ובשנים 1941 - 1942 העלה פעמים רבות, בהרצאות ובנאומים פומביים, את חשיבותה 132 בדבריו שילב גם את מגמת המעבר שלשל תוכנית ציונית בעלת יעדים מוגדרים . הפעילות הציונית מאנגליה לארצות הברית, תוך הבנה שהמוקד המדיני העולמי עובר 133 בהדרגה לארצות הברית . ייתכן שקריאתו לגיבוש תוכנית ציונית מוגדרת באה על רקע היעדר אפשרות לפעילות מסוג אחר כלפי מדיניות בר...
אל הספר