4. מאורעות 1939-1936: שלב נוסף בהתבססות עמדתו התַ קיפה של בר־אילן ביחס לבריטים

141 פרק שני : אקטיביזם מדיני ומקסימליזם טריטוריאלי את החלטת הבריטים לעצור באופן זמני את העלייה היהודית בעקבות המאורעות 66 עמדה זו שהביע בר-אילן עלתה בקנהגינה בחומרה וראה בה פרס לטרור הערבי . אחד עם העמדה המדינית התקיפה שנקט כבר בראשית שנות השלושים, והיא אפיינה את זווית הראייה היהודית באותם ימים . התגברות אירועי הטרור הערבי בקיץ תרצ"ח 67 ההנהגה הציונית בארץ הייתה ( 1938 ) הגבירה את ההתמרמרות ביישוב היהודי . מאוחדת בדעה שיש ללחוץ על הממשלה הבריטית כדי שזו תפעל בהקדם להשבת הסדר על כנו, אולם נחלקו הדעות באילו דרכים לעשות זאת . בישיבת הוועד הפועל המצומצם ( אוקטובר 1938 ) קרא בר-אילן לנקוט שורה של צעדי מחאה חריפים, שיאחדו את הציבור היהודי בארץ ובעולם ויפעילו לחץ על הממשלה הבריטית . הוא הציע שלושה כיוונים שבהם יש לפעול במקביל : הראשון, לערוך הפגנות מתואמות בערים מרכזיות ברחבי העולם, שבהן יגַנו המוני יהודים את יחסה של בריטניה ולדאוג לפרסום מקסימלי בעיתונות העולמית ; השני, כינוס "אסֵפה לאומית" של כמאה נציגים יהודים, לאו דווקא ציונים, מכל העולם, מעין "קונגרס 68 הצעדיהודי", אשר "יביע את זעקת העם,...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן