3. מגבלות הכוח: כישלון ניסיונו של בר־אילן לשינוי עמדת ההנהלההציונית

137 פרק שני : אקטיביזם מדיני ומקסימליזם טריטוריאלי הוא טען כי אין להנהלה הנוכחית סמכות לנהל משא ומתן עם הבריטים על עתידה 47 ברוח של הציונות ולשם כך יש לבחור בהקדם הנהלה חדשה בהסכמה רחבה יותר . זו דרשו נציגי "המזרחי" את התפטרות ההנהלה והשעיית המשא ומתן עם הממשלה 48 הבריטית עד לאחר כינוס הקונגרס, שנדחה כעת לפברואר הקרוב . תביעותיהם של בר-אילן ועמיתיו ב"מזרחי" לא נתקבלו ואף קיום הקונגרס המיוחל נדחה שוב . דחייה נוספת זו של הקונגרס הייתה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל" . סבלנותו של בר-אילן פקעה והוא הגיש יחד עם אהרן ברט, נציג "המזרחי" בהנהלה 49 ממכתבהציונית בלונדון, את התפטרותו מההנהלה הציונית ומהסוכנות היהודית . ההתפטרות הרשמי עולה כי הסיבה להתפטרות היא ביקורת על התנהלותו של וייצמן, הפועל על דעת עצמו, מתעלם מדעת חלק מההנהלה ונוטה לכיוון החברים הלא-ציונים 50 שבה . מעיון בדברים שכתב לעמיתיו ב"מזרחי" עולה כי הנימוקים להתפטרות היו מורכבים יותר ונבעו מהתנגדות עקרונית למדיניות הרוב בהנהלה . בר-אילן התנגד, כאמור, למדיניות ההנהלה הציונית בראשות וייצמן, שייצגה בעיניו עמדה רופסת ומתפשרת וקיווה שבקונגרס...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן