135 פרק שני : אקטיביזם מדיני ומקסימליזם טריטוריאלי הבריטים . סביר להניח שדבריו על ניתוק היחסים עם בריטניה היו יותר בגדר הצהרה מאשר כוונה ממשית לביצוע, מכיוון שהתנועה הציונית והיישוב היהודי היו עדיין מיעוט בארץ, ונזקקו לשיתוף הפעולה של הבריטים . אך הרעיון נבט בתודעתו ולבש צורה מעשית יותר עם פרסום "הספר הלבן" בשנת 1939 , כפי שנראה בהמשך . לנוכח המפנה לרעה במדיניות הבריטית טען בר-אילן שיש לכנס בהקדם האפשרי קונגרס ציוני ולדון בנוכחות נציגי יהדות העולם במצב הפוליטי החדש . בהתאם לתפיסה המדינית האקטיבית שהלכה ונתגבשה אצלו, הוא גרס כי במציאות הנוכחית יש להציג עמדה ציונית תַקיפה וברורה שתעמוד על מימוש ההתחייבות הבריטית ולא תאפשר נסיגה ממנה . יש לשלב זאת בפעולות מחאה והפגנות ברחבי העולם היהודי 39 מכיוון שההנהלה הציונית לא הייתה שותפהבתקווה שישפיעו על הממשלה בלונדון . לגישתו האקטיביסטית והעדיפה את הקו המתון של וייצמן, הבין בר-אילן שהתקווה היחידה לשינוי מדיניות ההנהלה היא כינוס חירום של הקונגרס הציוני, שיורה לה, כך קיווה, לנקוט קו תקיף יותר, שכן לגוף זה ישנה הסמכות והכוח לדרוש תקיפוּת ונחישות ביחס...
אל הספר