95 פרק ראשון : מנהיגהּ של תנועת "המזרחי" ביטוי קיצוני לעמדתה הפוליטית הימנית של "המזרחי", הגביר את הביקורת מצד אנשי גרמניה ולאחר זמן קצר הם עזבו את ההסתדרות העולמית של "המזרחי" והפכו 239 לגוף עצמאי . פרישת המרכז הארצי בגרמניה מ"המזרחי" העולמי הייתה צעד קיצוני ונדיר . יחסים מתוחים עם המרכז העולמי שררו לעיתים גם במרכזים נוספים, כמו המרכז בפולין, שהיה המאגר האנושי הגדול ביותר של "המזרחי" בשנות העשרים ותבע לעצמו זכויות 240 אולם המתיחות בין שני הגופים לא הגיעה מעולם לכדי פרישה . יתר תקציביות . לפיכך, הטרידה התנהגות "המזרחי" בגרמניה את בר-אילן, שהתנגד לפרישתם ואולי אף ראה בה קריאת תיגר על מנהיגותו . התנתקות כזו מהתנועה פירושה ערעור על סמכותה של ההנהגה הקיימת ועל העומד בראשה . בר-אילן מצידו טען שפעילות עצמאית של קבוצה קטנה, גם אם בעלת ערך, אינה יעילה ומערערת את עצם שיתוף הפעולה עם התנועה הציונית כולה . בניסיון להשיבם לחיק "המזרחי" כתב אליהם בשנת 1935 : "לא מפעולות כאלו ולא בעבודות של חוג מצומצם נבנה עַם ונבנית ארץ ומתחזק רוח התורה [ . . . ] אם יש מקום למחשבה כי אפשר להסתפק בחוגים חוגים בלבד ה...
אל הספר