86 מנהיג בסערת התקופה בוַעד "הישיבה החקלאית", חבר הנשיאות של "כופר היישוב" וחבר הוַעד של 207 "מכון הרי פישל" . [ . . . ] בקצרה, עסקן אשכולי – איש שהכול בו . הרב מימון כתב את דבריו כביקורת, מוצדקת למדי ( גם אם אולי נבעה מקורטוב של קנאה ) על אופיו של בר-אילן, "המפזר את כוחותיו על שבעה ימים", כלשונו, במקום להתרכז בעבודה ב"מזרחי", שנפגעה מעיסוקיו הרבים של מנהיגהּ . אלא שלא היה זה מאישיותו של בר-אילן להתרכז רק באפיק אחד . מטבעו היה בר-אילן אדם רחב אופקים, המגלה עניין בתחומים רבים ומגוונים, וכמנהיג לאומי התבטא הדבר בנטייתו להתפרס על פני תחומים רבים ולעסוק בהם בעת ובעונה אחת . תכונה זו יצרה לו תדמית של מנהיג ציוני פעיל ביותר, המשלב באינטנסיביות עשייה ציונית עם פעילות מפלגתית . עם זאת, העומס הציבורי הרב שהעמיס על כתפו מנהיג "המזרחי" מעורר את שאלת סדרי העדיפות שלפיהם פעל . במילים אחרות, באיזה תחום ראה בר-אילן חשיבות גדולה יותר : בפעילות ציונית כללית או בפעילות למען "המזרחי", ולאיזה מהם העניק עדיפות עליונה ? לאחר מותו של בר-אילן נשמעו קולות דווקא מחוץ ל"מזרחי" שטענו כי הוא היה "בראש ובראשונה ציו...
אל הספר