51 פרק ראשון : מנהיגהּ של תנועת "המזרחי" לארץ ישראל, זירזה את החלטתו של בר-אילן לעלות לארץ ישראל כדי להתמסר 56 לעבודתו . משעלה ארצה בשנת תרפ"ו ( 1926 ) והשתלב בהנהגת "המזרחי העולמי", התוודע בר-אילן לאתגרים העומדים לפתחו של מנהיג בתנועה פוליטית, כשהגדול מכולם היה הקושי הכלכלי . המחסור התמידי בכסף, שליווה את "המזרחי" ולמעשה את כל התנועה הציונית בתקופת המנדט, החריף בעקבות המשבר הכלכלי שאירע בשנת 1927 ועמד 57 מערכת החינוך שהקים "המזרחי",בניגוד גמור לתוכניותיו הכבירות של בר-אילן . רבנים ושוחטים שהחזיקה התנועה בכספה, רשת בתי הכנסת והמקוואות שהקימה בנקודות שונות בארץ, כל אלה דרשו הון רב, שעל ראשי התנועה היה להשיג . חלוקת התפקידים בין שלושת חברי המרכז העולמי הטילה עליו, מלבד ריכוז ענייני העלייה, צרכים דתיים ושמירת הקשר עם ההסתדרות הציונית, גם את האחריות לניהולה הכספי 58 של התנועה, אולי בשל קשריו עם יהדות ארצות הברית המבוססת . בר-אילן, שהורגל בתפקידו כנשיא "המזרחי" בארצות הברית להיות הכתובת לתביעות כספיות מהמרכז העולמי בארץ, הפך מנתבע לתובע . מכתביו ל"מזרחי" בארצות הברית במחצית השנייה של שנות ה...
אל הספר