302 | להחזיק את הגשר הזה - מסע חינוכי תחת אש המלחמות, חטאיהם והלקחים שנלמדו מכל אירוע . משה מספר את הסיפור לא רק למען הזיכרון, אלא גם כלמידה לעתיד . גם סיפור המלחמה הנוכחית לא ייכתב מעצמו . אנו נושאים באחריות לספר אותו למען הדורות הבאים . התפקיד הזה מוטל על כולנו, והוא בוודאי מוטל על אנשי החינוך, שעיניהם של התלמידים נשואות אליהם במסעם אל ההתבגרות ובניית הזהות . הסיפור אינו רק תיעוד של אירועים, אלא תוצר של התבוננות פנימית – איזה סיפור אני בוחר לספר לעצמי ? האם אני משאירה מקום למגוון קולות ? מה חשוב שייזכר מהתקופה הזאת ? מה הנרטיב שיישמר לעתיד ? לא היתה לנו בחירה באשר לאירועי המלחמה שהתגעשו עלינו, אולם בידינו הבחירה כיצד לספר עליהם . הסיפור הוא זיכרון, הוא כוח שמחבר בינינו והוא שמניע אותנו לפעולות שיבואו מעתה והלאה . בכך, הסיפור נהפך לכלי חינוכי-חברתי ואף לכלי לימודי . המלחמה כללה תמונות קשות וכואבות, אך גם עוצמתיות, מלאות אומץ וגבורה . כל אחת מהן נצרבה בלב ונושאת משמעויות רבות . התמונות לא נעלמו מהכיתה או מהדיון בחדר המורים - הן הציפו שאלות, עוררו רגשות ואילצו את אנשי החינוך והתלמידים ל...
אל הספר