לקחת אחריות על המציאות

252 | להחזיק את הגשר הזה - מסע חינוכי תחת אש אחידה . המשימה היא לבנות הרגלי למידה, התנהגות, לבוש . גם עם המורים צריך ליישר קו ברמה הפדגוגית ובקוד הלבוש . לכל בית ספר היו נורמות התנהגות שהיו מקובלות אצלו, כמו אורך שונה של יום הלימודים . יש תלמידים שחזרו לבד כי ההורים נשארו במקום הפינוי, וזה מוביל להתנהגויות בעייתיות . יש גם התנהגויות שהם למדו במרכז, הם נחשפו לדברים שאין אצלנו, וקצת איבדנו את התום . גם ברמה העירונית הם ראו דברים שהם שואלים את עצמם למה אין אצלנו : קניון, קולנוע, מקומות בילוי, ג'ימבורי לאחים הקטנים, פארקים ציבוריים, רפואה, תרבות – זה בולט בשיח של התלמידים . חלק מהדברים בעיר עדיין סגורים, הצריכה הבסיסית חסרה . הם חזרו לריק כי לא נפתחו מסעדות . הם חזרו מהשפע ופה יש רק שני מקומות פתוחים" . ריסטארט לכל המערכת "בשבעה באוקטובר, כל מה שעבר לי בראש זה : ׳איך פותחים את בית הספר ביום ראשון ? ואיך אני שולחת את הבנות שלי לגן ? ׳ אני בתפקיד בכיר, אני לא יכולתי להגיד שאני לא באה כי אין לי פתרון לילדים, ועופר המנהל היה אז במשלחת בקנדה . "הייתי בהיסטריה מהסיטואציה - איזה מורים יגיעו ביום ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)