173 "הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד" ( ישעיהו כח, טז ) . כמו האבן שמתאר ישעיהו, החינוך הוא יסוד יציב ובטוח בבניין האדם . כמו האבן, בעת משבר, בעת בוחן, בולט גם החינוך בכוחותיו ובעוצמתו, אך ניכרים בו סדקים . שעת מבחן כזאת הזדמנה לחינוך בימי הפינוי . המסגרת הבית ספרית - שכוללת חדר כיתה, מערכת שעות וצלצולים שתוחמים את השיעורים וההפסקות – נעלמה כלא היתה . המורים מצאו את עצמם במציאות חדשה, ועיני התלמידים היו נשואות אליהם בציפייה למענה ולביטחון . האדמה רעדה, הארץ היטלטלה, ודילמות חינוכיות כבדות משקל צפו אל פני השטח . השאלות שעלו היו לא פעם מהותיות ומערערות ולא תמיד נמצאו להן תשובות חד-משמעיות או מוחלטות, ככל שכאלה יכולות בכלל להימצא, אך הן חייבו דיון . עצם השיח זיקק את המעשה החינוכי והפך את המורים לאנשי חינוך בכל רמ"ח איבריהם . ללא השגרה והמסגרות המוכרות, כמו ירדה הקליפה החיצונית מעל החינוך ונשארה רק מהותו . אז זהרו ביתר שאת תפקידו של המחנך וייעודו . אז הומחש כי החינוך אינו מותרות עבור התלמידים, אלא מצפן . בשעת החירום נותרו עצביו של החינוך חשופים, ...
אל הספר