122 | להחזיק את הגשר הזה - מסע חינוכי תחת אש הפיצוצים . החלטתי שאני לוקחת את הדברים ונוסעת להורים . בעלי לא היה איתי, פשוט לקחתי מה שיכולתי ונסעתי . "היינו שם עד שקיבלנו את הודעת הפינוי מעיריית קריית שמונה . שובצנו בבית מלון באילת ושהינו שם שבוע . בעלי חזר לעבוד בצפון, ולא יכולתי להמשיך שם, רחוק כל כך ממנו, כשאני בהיריון מתקדם . לכן שיבצו אותנו במלון לאונרדו קלאב בטבריה יחד עם מפונים מהיישובים דוב"ב ואביבים . בשלב הזה היישובים למדו במוסדות לימוד באולמות בית המלון . עם בוא משפחות נוספות מקריית שמונה היה צורך במסגרת חינוכית נוספת, והחלטתי להרים את הכפפה וליזום זאת . התקשרתי למירב בראונר, מנהלת מרחב טבריה וסובב כנרת של המפונים, וסיפרתי לה על התוכניות שלי . לקחנו פיקוד על הנושא וכמה חודשים לאחר מכן הקמנו גן במלון קיסר . "במקביל לכל זה הייתי גננת בגן במלון לאונרדו קלאב בטבריה והמשכתי ללוות את ילדי הגן שלי בקריית שמונה, שפוזרו ביותר מ- 30 יישובים ברחבי הארץ . בחודשים הראשונים לפינוי הייתי מתקשרת מדי יום לכל אחד מההורים ומשוחחת איתם ועם הילדים, שואלת לשלומם ואיך הם מסתדרים . לפעמים ההורים ביק...
אל הספר