31 אָדָם יוֹצֵא מִבַּיִת וְהַבַּיִת אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הָאָדָם . הוּא נִשְׁאָר, עַל קִירוֹתָיו וְעַל הַתָּלוּי בָּהֶם וְעַל חֲדָרָיו וְדַלְתוֹתָיו הַנִּסְגָּרוֹת בִּזְהִירוּת . אוֹ כִּי הַבַּיִת מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה לַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן יֵלֵךְ זֶה שֶׁיָּצָא מִן הַבַּיִת . ( יהודה עמיחי, מתוך "אהבה הפוכה" ) שמעון בן פזי, בהקדמה לספר "עין יעקב" של רבי לוי בן חביב, אומר כי הפסוק החשוב ביותר בתורה הוא : "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" ( שמות כט, לט ) . לכאורה זוהי בחירה תמוהה, הרי מדובר בהנחיה טכנית לחלוטין על האופן שבו צריך עם ישראל להקריב קורבנות מדי יום . אך הציווי הזה איננו הוראה יבשה בלבד, אלא בקשה לכל אדם ליצור בחייו עוגן, מסגרת יציבה שתעניק לו ביטחון . בעיקר כשהעולם רועד, הים שוצף ומרגישים שהכול מתפרק, חשוב למצוא ולו דבר אחד ויחיד שיספק לנו יציבות – בין שזה הקפה של הבוקר ובין שקריאת סיפור לילדים לפני השינה או שיחה קבועה עם חברה .
אל הספר