שמעון שמיר 12 והיא באה לביטוי כבר בהכשרתם של המזרחנים המובילים : ד"צ בנעט למד יודאיקה באקדמיה הברלינאית, ואוריינטליזם באוניברסיטה של פרנקפורט ; ש"ד גויטיין למד יהדות בבתי מדרש, וערבית ואסלאם בפרנקפורט ; וכך גם ',דג גרמני" הבולט בחבורה, לוי ביליג, אשר למד מזרחנות בקיימברי-ה"לא בלונדון . הסמיכות בין שני התחומים ( Jews' College ) ויהדות בג'וז קולג' הניבה הפריה הדדית במחקריהם של המזרחנים האלה, אבל לא הותיר אצלם פי- מקום לפקפק בכך כי אלו הם שני תחומים נפרדים, המוגדרים על מעגליהם התרבותיים, וכי מקומם של לימודי ישראל הוא ב"יהדות" ולא 1 ב"מזרח" . לאחר הירידה מהר הצופים והמעבר לגבעת רם, ועם התחזקותן של מגמות ת באקדמיה, התפתחה נטייה להחליף את הקריטריון התרבותי וּתמקצעהִ בקריטריון דיסציפלינרי . אחד הביטויים הראשונים למתח בין שני אלו הופיע במהלך ההקמה של "בתי ספר" כיחידות משנה ללימודי התארים הגבוהים בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב . בתי הספר היו על בסיס דיסציפלינרי, ובהתאם לכך היה מקובל אמורים להתגבש בעיקר שבית הספר להיסטוריה יאגד את כל היחידות העוסקות מבחינה היסטורית ארצות המערב, רוסיה ומ...
אל הספר