שבנקמה שלטונית, את השפה הכפולה של נתניהו בסוגיות ביטחוניות, את האחריות למחדל 7 באוקטובר ואת איכות המנהיגות והאחריות הביטחונית שמציעה האלטרנטיבה האופוזיציונית ? מדוע הם אינם מצליחים לשבור את התיקו ולגייס את הציבור לצדם באופן שיאפשר הקמת ממשלה ציונית מובהקת בלא התנועה הביביסטית ? המנהיגים הפוליטיים המתחרים בנתניהו הם אנשי קונוונציה . במפלגתו של גנץ יתעטפו ראשיה כל העת בממלכתיות, ויאמינו שאם מישהו מושיט לך יד לשלום ול"הסכמות", עליך להושיט אליו את ידך בחזרה, ולהתעלם מעברו המפוקפק והבוגדני . במפלגתו של לפיד יתעקשו לכבד חוקי משחק השמורים למדינות המכבדות נימוס וינאי מעודן, ולא יתאימו עצמם לחוקי המשחק הפרועים וחסרי הגבולות שקבעו מפעל ההשפעה הביביסטי ומכונות הנקמה והסיכול . אביגדור ליברמן, המכלה את ימיו בכנסת כבר כמה עשורים, נהנה מדימוי כוחני ואסרטיבי . בחינת הישגיו מראה כי רובם מצויים עמוק בעולם הסלוגנים החריפים, המתגבשים סמוך לבחירות ומתפוגגים מיד עם סיומן . אין לליברמן הישג בדמות יוזמה ציבורית כלשהי, מסע מחאה או חקיקה מכוננת, אם כי חזותו המאיימת וטון הבריטון הבוטח שלו משווים לו רצינות ועומק,...
אל הספר