ישירות מהאלים . רעיון זה יצר הבחנה בין שלטון אנושי רגיל לבין שלטון שמקורו גבוה ונעלה יותר, ונתן למלך מעמד מיוחד, שבו הוא שולט בחסד האל . במצרים העתיקה, המלך ( הפרעה ) נחשב לאל חי, התגלמות של הורוס, אל השמים, ונציג האלים עלי אדמות . סמכותו נחשבה לחסינה, והוא היה החוליה המקשרת הישירה בין האלים לבני האדם . במקביל, ביוון העתיקה, חלק מהמלכים הוכרו כבני אלים, כמו הרקולס, בנו של זאוס, והם נחשבו למי שמחוברים ישירות לכוח האלוהי . במסופוטמיה, המלכים נחשבו לנציגי האלים ולא לאלים עצמם . תפקידם היה לשמור על הסדר האלוהי ( מַתּוּ ) , והם קיבלו את סמכותם מהמנדט האלוהי שניתן להם . בטקסטים הקדומים, כמו ה"אפוס של גילגמש", ניתן לראות כיצד המלך מתמודד עם רצון האלים, המעניקים לו את הכוח אך גם דורשים ממנו להיות מוסרי ונכון להקרבה למען העם . בתנ"ך, מלכי ישראל ויהודה נתפסו כמי שמושלים בחסד האל . האלוהים הוא שמעניק את השלטון, אך גם מסירו כשהמלך פועל שלא לפי דרכו . דמותו של דוד המלך, שנמשח בידי שמואל בשליחות אלוהית, היא דוגמה מובהקת לכך . יוליוס קיסר ואוגוסטוס היו מהמנהיגים הרומאים הראשונים שזכו להאלהה, תהליך שב...
אל הספר