לשוויון או לחלוקת משאבים הוגנת, ומאתגרות את החזון שמציעים ראשי השלטון . תנועות חברתיות שואפות לשנות מדיניות וחוקים, להציע חלוקת עושר לאומי באופן שונה, להגביר מודעות לסוגיות של זכויות אדם ואזרח, אלימות, גזענות, אקלים או מגדר . מנהיגיהן קוראים תיגר על סדרי העדיפות הלאומיים, על אופן הקצאת המשאבים ועל המנגנונים הבירוקרטיים . מיותר לציין כי כל אלה כתובים במצע המפלגה המייצגת את התנועה, אך בפועל, ככל שמעמד התנועה הביביסטית כתנועה חברתית הלך והתחזק, נהפכו שימור השלטון והנקמה במתנגדיה למטרות בפני עצמן ‑ ולא לאמצעי להשגת מטרות ליבה . האם נקמה באשר היא עשויה להיחשב כתשתית אידיאולוגית ? תנועות מחאה ומחתרות רבות לאורך ההיסטוריה השתמשו בנקמה כחלק ממכלול מסרים, ולרוב כאמצעי ולא כמטרה . תנועות אלה קמו לרוב בתגובה לעוול, לדיכוי, לאי - צדק חברתי או פוליטי, והשתמשו בנקמה כדלק להגשמת מטרותיהן וכמניע רגשי לפעולותיהן . תנועות מחאה ומחתרות רבות ברחבי העולם תדלקו, באמצעות נקמה, את מאבקיהן לתקן את חוסר הצדק שנעשה לאוכלוסיות שהן מייצגות, להשיג עצמאות פוליטית או לשמור על כבודן . ניכר כי רעיון הנקמה נותר כלי עוצמ...
אל הספר